מאחורי כל ערך שנעלם מוויקיפדיה, עומד דיון מלא יצרים, טיעונים ותקדימים. שיחות המחיקה הן אולי הזירה הכי מרתקת של ויקיפדיה – המקום שבו נקבע מי נשאר בזיכרון הציבורי, ומי ייעלם
מי שנכנס בפעם הראשונה לדפי המחיקה עלול להרגיש שהוא נקלע לדיון פרלמנטרי קטן. עשרות עורכים, חלקם ותיקים וחלקם חדשים, מצביעים, מנמקים, מתווכחים – והכול מתוך מטרה אחת: להחליט אם הערך זכאי להישאר באנציקלופדיה החופשית.
השלב הראשון – פתיחת הדיון
דיון מחיקה מתחיל כשהעורך מעלה טענה שהערך חסר חשיבות אנציקלופדית. לרוב זה ייעשה באמצעות תבנית בראש הערך שמודיעה לקוראים: "ערך זה נמצא במחלוקת חשיבות". מכאן מתחיל מרוץ של שבעה ימים, במהלכם יכולים משתמשים להביע את דעתם.
השלב השני – קולות בעד ונגד
בשלב הזה נפרשות כל הדעות. מצד אחד, תומכי המחיקה טוענים שאין מספיק מקורות אמינים, שהנושא שולי, או שהערך נכתב בצורה לא אנציקלופדית. מצד שני, תומכי ההשארה מביאים קישורים לכתבות, אזכורים מחקריים או טיעונים על חשיבות ציבורית. לעיתים זה דיון ענייני ומנומק, ולעיתים הטונים עולים ומרגישים כמו ויכוח לוהט.
השלב השלישי – הכרעת הקהילה
בסיום הדיון, מפעיל מערכת או עורך בכיר מסכם את הטיעונים ומחליט: למחוק, להשאיר, או להעביר לטיוטה לצורך שיפור. זהו רגע טעון מאוד – מצד אחד, מחיקה מוחלטת של עבודה שהושקעה; מצד שני, שמירה על הרף האנציקלופדי שנועד להבטיח איכות.
מה לומדים מהשיחות האלה?
שיחות המחיקה אינן רק קרב על ערכים בודדים, אלא גם שיעור חי על ערכי היסוד של ויקיפדיה: מהי חשיבות, איך מאזנים בין חופש הכתיבה לניטרליות, ומה מקומו של כל נושא בזיכרון הקולקטיבי. מי שקורא את הדיונים האלה לומד לא רק על הערכים עצמם, אלא גם על התרבות הקהילתית שמאחורי האנציקלופדיה הגדולה בעולם.
רוצים להבין אם הערך שלכם באמת עומד בקריטריונים?
לפני שמגיעים לשיחת מחיקה, אפשר להכין את הקרקע נכון: לאסוף מקורות, לנסח בניטרליות ולוודא שיש חשיבות אמיתית. כך הערך שלכם יעמוד יציב מול ביקורת הקהילה. איך עושים זה נכון? דברו איתנו ונכווין אתכם בשמחה.
